אילוף כלבי רעייה טומן בחובו אתגרים לא פשוטים שהם תוצר של ההתניה הגנטית של גזעי כלבים אלו, לפעול כרועי עדרים ויצר הציד החזק שהוטבע בהם לאורך הדורות. כאשר מאמצים כלב רועים, חשוב להיות ערים לאתגרים הללו על מנת לעבוד עם הכלב בצורה נכונה ופרודקטיבית.
על האתגרים הכרוכים באילוף כלב רועים והדרכים להתמודד עימם
אילוף כלבי רעייה מגיע עם סט של אתגרים ומורכבות מובנית. אף שכלבי רועים הם מאוד חכמים, זה כשלעצמו לא אומר שקל לאלף אותם. לעתים קרובות הם מפגינים רגישות עזה לגירויים סביבתיים, מגלים חשדנות רבה כלפי זרים ונלחצים מאנשים שנכנסים למרחב הפרטי שלהם.
נוסיף לזה את התיאבון הלא מאוד מפותח שלהם ונגלה כי לא פשוט להניע אותם לפעולה. יחד עם זאת, ישנן דרכים בדוקות שמאפשרות להתגבר על האתגרים הכרוכים באילוף כלבי רועים, ובשורות להלן נסקור אותן.
האתגר הראשון: הרבה מכלבי הרועים הם אכלנים סלקטיביים
כלבי רועים רבים הם אכלנים בררנים למדי. בעלים רבים של בורדר קולי, רועים גרמניים וכו' מספרים שהכלבים שלהם מסרבים לעתים קרובות למזון שמוצע להם כתגמול ברגע שיש הסחות דעת בסביבה, או "דברים טובים יותר לעשות" מאשר לאכול.
אם כלב הרועים שלכם לא רוצה לקבל צ'ופר שאתם מציעים לו במצב שבו הוא חשוף לגירויים אחרים, כדאי במקום לוותר ולהשאיר אותו בסיטואציה, להפוך את הגירוי הסביבתי לפחות מרגש עבורו ולנסות שוב לתגמל אותו במזון אטרקטיבי. זה אומר שאם דעתו של הכלב מוסחת מדי כשאתם נמצאים בגינת הכלבים מכדי שיגלה עניין בחטיפי הכלבים שאתם מציעים לו, כדאי לנסות שוב בסביבה נייטרלית יותר.
בקצרה, כוונו לסביבת אילוף שבה הכלב שלכם תמיד יגיב לתמריצים שאתם מציעים לו, גם אם זה אומר שאתם מתאמנים במקומות מבודדים יחסית בהתחלה. כך עם הזמן, תגובה לחיזוקים החיוביים שלכם והעבודה המשותפת איתכם יהפכו להרגל עבור כלבכם.
האתגר השני: הנטייה של כלבי רעייה לעוררות גבוהה
כל גזעי הרועים נוצרו במקור במטרה לסייע בכינוס עדרי בקר וניודם ממקום למקום. מובן מאליו שמדובר בפעילות די בודדה ומבודדת עבור כלבים. כלב שילווה עדר כבשים על פני צלע הר, לא סביר שיתקל באנשים רבים בדרכו. למעשה, בפיתוח גזעי הרעייה, נעשה ניסיון מכוון לשמר את חשדנותם של הכלבים הללו כלפי זרים. כך הם יכלו לתפקד גם ככלבי שמירה עירניים ולהגן על העדר מפני סכנות וגניבות.
אם קראתם עד כאן, אתם ודאי כבר מבינים שאותן תכונות שאנו מנסים למתן בכלב הרועים שבחרנו לגדל ככלב בית, הן למעשה שרידים עתיקי יומין לתכונות שטופחו בגזעי הכלבים הללו במשך דורות על גבי דורות של גידול כלבי רועים.
התנהגויות טריטוריאליות ומגננתיות כמו נבחנות כרונית, או תוקפנות כלפי זרים, הן לא הרגל שהכלב בוחר בו, אלא תגובה טבעית לנטייתו המובנית להגן על בעליו ורכושם. על מנת להתגבר על נטיות אלו בכלב רועים, יש לספק לו חשיפה חיובית לאנשים, כלבים, מקומות וקולות שונים.
יתרה מכך, גזעים מסוימים של כלבי רעייה כמו הרועה האוסטרלי למשל, יכולים להפוך למגננתיים מאוד כלפי בעליהם אם לא עובדים איתם על סוציאליזציה כבר מגיל צעיר. לכן חשוב שתקראו על מזגו של גזע הרועים הספציפי שלכם ותדאגו לחשוף אותו באופן מבוקר לבעלי חיים ובני אדם אחרים, כחלק מתוכנית האילוף שלכם.
האתגר השלישי: רגישות לתנועה ולרעש
כלבי רועים רבים ניחנו ברגישות עזה לתנועה והם יכולים להיות כפייתיים בחיפוש ומעקב אחר סימנים לתזוזה בסביבתם. אחרי הכל, הם פותחו לבצע את עבודתם כרועי עדרים על ידי שליטה בתנועתם של בעלי חיים אחרים.
גם אם זה נראה לכם מתוק כשכלב הרועים שלכם עדיין גור, חשוב לא לעודד את רגישות התנועה המובנית שלו. ללא טיפול מתאים בנושא מגיל צעיר, יש כלבי רועים שמפתחים אובססיה כה עז לכל דבר שזז בסביבתם, שהם מתחילים לרדוף אחרי צללים, או אפילו חלקיקי אבק.
לא רק שזו לא התנהגות בריאה עבור הכלב, אלא שהיא משאירה אותו במצב תמידי של עוררות יתר, המסוכנת אף לאנשים ובעלי חיים אחרים שנמצאים בסביבתו, אותם הוא עלול לנסות ולצוד.
לכן אין לשחק עם הכלב במצביע לייזר במשך שעות, ועליכם להימנע מהפיכת משחקי רדיפה לפעילות הגופנית היחידה שכלב הרועים שלכם מבצע. אמנם כל כלב רועים ישמח לבלות את היום במרדף אחרי פריזבי או כדור, אבל חשוב להראות לו שיש גם דרכים מהנות אחרות לבלות עם בעליו וגם בהיעדרם.
לצורך כך, חיוני ללמד את הכלב להעסיק את עצמו גם בפעילויות רגועות כמו משחקי חשיבה מבוססי מזון לכלבים, כדי לספק לו גירוי מנטלי מסוגים נוספים, שאינו מבוסס על אינסטינקט הרעייה שלו.
האתגר הרביעי: רגישות מרחבית
אם אי פעם ניסיתם לאחוז בקולר של כלב הרועים שלכם והוא נסוג – דעו כי מדובר בסממן לרגישות מרחבית. רגישות מרחבית היא מאפיין נוסף של כלבי רועים. לעתים קרובות הם מודעים היטב למרחב האישי שלהם ואינם מרגישים בנוח כאשר מנסים להתקרב אליהם.
אצל כלבי רועים מסוימים זה יכול להיות בולט עד כדי כך שהם מנסים לשמור על מרחק של כמה מטרים מהבעלים שלהם, מה שכמובן הופך גם משימה בסיסית כמו לחבר אליהם רצועה, למאתגרת מאוד. לכן חיוני ביותר להרגיל את כלב הרעייה שלכם לקרבה פיזית מצידכם, לכך שאתם אוחזים בקולר שלו ולנוכחותכם במרחב הפרטי שלו בכלל. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא באמצעות חטיפים טעימים לכלבים ותרגול חוזר ונשנה.
בשורה התחתונה
אילוף כלבי רעייה – כאשר הוא מתבצע בצורה מקצועית ונכונה, יכול להתגלות כחוויה מתגמלת במיוחד. כלבי רועים קולטים מהר במיוחד ואוהבים מאוד לעבוד עם בעליהם. כמובן, הצלחת האילוף תלויה במודעותם של הבעלים והמאלף למאפייניהם הייחודיים של גזעי הרועים השונים, ובהכרת הכלים לעבודה נכונה עם הכלבים הללו.
זקוקים להכוונה נוספת באילוף כלבי רועים? נשמח לסייע. פנו אלינו לפרטים!
